רופאי עיניים ומומחים לראייה נתקלים רבות בשאלה "מה זה פטריגיום?". פטריגיום היא מחלת עיניים די נפוצה, שמתבטאת בנגע על שטח העין. במרבית המקרים הנגע לא יוצר נזק כלשהו ובמקרים מסוימים הוא עשוי לגרום לבעיית ראייה.
זה מתחיל בתחושת יובל או גירוד, לעתים בדמעות, לעתים בעין אדמומית. בהמשך, ניתן להבחין בנגע ורדרד שמתפשט לאיטו על לחמית העין. לא מדובר בגידול ממאיר והוא אינו מסכן חיים. במקרים מסויימים הפטריגיום יכול להיראות כמו אזור שקוף ועדין ובחלק מהמקרים הוא יהיה מורכב מכלי דם. בשלבים מתקדמים הוא יהפוך לרקמה עבה שעלולה לחסום את הראייה.
לפטריגיום שלושה חלקים: הכיפה, הראש והזנב. הכיפה היא אזור שטוח על פני הקרנית, הראש הוא אזור כלי דם המחובר לקרנית והזנב (או הגוף) הוא האזור הנייד בלחמית שניתן להפריד בקלות יחסית מהרקמה הבסיסית.
לרוב, הפטריגיום לא דורש התערבות רפואית, אלא אם הוא מפריע לראייה או גורם לאי נוחות חריפה. ישנם אנשים שסובלים מהמחלה בעיקר בשל השלכותיה האסתטיות ומעוניינים בהסרת הפטריגיום בניתוח. בכל מקרה, גם אם הפטריגיום לא גורם לנזק, יש לבצע מעקב אחת לשנה אצל רופא העיניים.
למה נוצר פטריגיום?
המומחים שעוסקים בתחום לא בטוחים לחלוטין למה זה קורה. עם זאת, רובם מסכימים כי מדבור במחלה שמושפעת מחשיפה מרובה לקרינת השמש. לא בכדי, נקראת המחלה "עין הגולש", מכיוון שהיא מקושרת לשעות רבות בשמש. בדרך כלל זו מחלה שתופיע אצל אנשים שחיים במדינות בהן קרינת השמש חזקה, כמו ישראל ואוסטרליה.
פרט לכך, גם סביבה עם אבק וחול, או שהייה ממושכת באזורים בהם יש יובש בעיניים קיצוני ורוח נחשבת לגורם שמשפיע על התפתחות פטריגיום ולהחרפה במצבו.
גם גילו של אדם יכול להשפיע על התפתחות פטריגיום. ככל שעולה הגיל כך עולה הסיכוי ללקות במחלה.
בנוסף, שילוב של כל הגורמים הללו מעלה את הסיכוי ללקות במחלה.
איך פטריגיום מרגיש?
בתחילה, כנראה שלא תרגישו דבר אך לאחר זמן מה תוכלו לחוש בגירוי, בגרד או בתחושה של גוף זר בתוך העין, דמעות יופיעו וגם תחושת צריבה. בהמשך, הפטריגיום עשוי לגרום לעיוות בקרנית או להתפשט ולהפריע לראייה.
איך מאבחנים פטריגיום?
ראשית, קל לאבחן פטריגיום בשל המראה האופייני שלו והתסמינים. למרות זאת, בשלבים מוקדמים של המחלה ניתן לטעות ולהתבלבל עם תופעות אחרות. כדי להיות בטוחים על הרופא לבצע בדיקת עיניים מעמיקה כדי לשלול בעיות עיניים אחרות.